<h1>סמ"ג עשין סימן מ"ג</h1>
<h2>דף ב:</h2>
תנן בפרק שני [סוכה כ"ח ע"א] נשים ועבדים וקטנים שצריכין לאמן, שנפנה ואמו מקנחתו לדברי רבי ינאי ולריש לקיש כשניעור משנתו וקורא אימא אימא ולא שתיק פטורין מן הסוכה.
<h2>דף ג:</h2>
[סוכה כ"ח ע"ב] תנו רבנן בסכות תשבו אין תשבו אלא כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי היו לו כלים נאים ומצעות נאות כולן מעלן לסוכה אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה ושונה בסוכה והני מילי במגרס אבל לעיוני בסברא לבר ממטללתא. אמר רבא (כ"ט א' ותד"ה מנא) מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא לבר ממטללתא, יש מפרשים משום מיאוס כגון קערות שנמאסות לאחר אכילה ויש מפרשים כגון קדירות ואגני דלישה וטעמא דכעין תדורו בעינן והני אין רגילות להיות בבית דירה אלא בית יש להן לבדם וכן ראיתי בהלכות גדולות דמפרש כגון קדרי ושפודי ובי תפי ובי טוי. אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה כדכריך בר בי רב ועייל לכלה (כ"ו א') ותנן (כ"ו ב') כשהביאו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו משמע הא כביצה בעי סוכה ובעי ברכה (כ"ז א' ע"ש) ואין ישנים עראי חוץ לסוכה לפי שאין קבע לשינה (כ"ו א').
